ד. תכלית הברירה הטבעית בבני אדם, הנלמדת דרך הקשר המעגלי בין המניע להעדפת בן או בת זוג, יצר הבאת ילדים והיחס לזקנים או, במילים אחרות, דרך הבחירה עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא ומה לעשות עם קרובי המשפחה הזקנים, מלמדת שכל דבר שהאדם עושה, לרבות הנגיעה בקטגוריות העל הפילוסופיות, כדוגמת האתיקה והמוסר, נועד לשם השגת אוכל. במילים אחרות, כל פעילות שאינה האכילה עצמה היא סובלימציה של הרצון לאכול. "מצעים ערכיים" כוללים מוטיב שאומר שקיימת חשיבות אובייקטיבית עבור הפרט בהמשכיות עצמו, כעבור תקופת חייו, בצורת "פרופיל גנטי", "גזע", "מין" או "עם" ("נצחיות הייחודיות"). זהו שקר שמאמצות שכבות הגיל המתקדם כדי להבטיח את התמדת קיומם של תנאי החברוּת שהביאו אותן אל המקום שממנו הן מדברות בזמן הווה. שימוש בזבזני שלא יאמן, לכאורה, באוצרות טבע, תוך כליה בצוותא של מערכות אקולוגיות, הם העדות למה שבאמת מעניין את המקרה הפרטי – מה שמיד מעלה את השאלה, שעליה כבר עניתי: "על איזו המשכיות מדובר בדיוק".

ה. בעולם המינים הברירה הטבעית מבטיחה את התמדת הילודה דרך הפחתת הסיכויים של "הדור הבוגר" להיאכל במסגרת אילוצי שרשרת המזון (יש הרבה פרטים=הסיכוי שיוכלו אותי יורד). לכן קניבליזם אינו קיים באמת בטבע אלא בנסיבות מוגדרות, בהן קיים רעב כבד במיוחד והנאכלים הם תמיד הצאצאים, אצל בעלי חיים וגם אצל בני-אדם. רק מינים הנמצאים בראש שרשרת המזון ידועים כאוכלי צאצאיהם מסיבות שאינן הישרדותיות, כגון אריות, תנינים וקטלנים. להם אין מה לדאוג יותר מדי לגודל ולחוזק הלהקה של בני מינם. בדיוק כמו כל דבר אחר בחיים, גם הברירה הטבעית היא בבחינת "תהליך פועל יוצא", המתקיים בחיים, ומתאפשר הודות לקיומם של "תהליכי פועל יוצא" אחרים, המתקיימים בחיים, ואינו בבחינת "תהליך מוציא לפועל", המתקיים במקביל לחיים, ושביכולתו לשמש אפוא הסבר לעצם קיומם של החיים (בדמות עולם המינים המוכר לנו מעולמנו).

​

ו. "השמנת יתר" הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחת המכות הקשות של העת החדשה. במשך ההיסטוריה סבלה האנושות מתקופות רעב ממושכות. מציאות זו חשפה, דרך הברירה הטבעית, "מאפיינים פרטיים" של המטבוליזם שמגדילים את הפוטנציאל לצבור שומן – בהתאם להרגלי התזונה הקיימים. המהפכה התעשייתית ומסחור המזון הביאו על האנושות שפע של מזון שמן וטעים במהפך כמעט מידי. "מאפיינים פרטיים" של המטבוליזם שנבררו בתנאי מחסור וסייעו להתמדת קיומו של המין, הפכו לעוינות התמדת קיומו בתקופת השפע.
 
ז. "הברירה הטבעית" היא אפוא "אינדיקציה של תכלית ההמשכיות" ונלמדת, כאמור, מירידה בשכיחות הופעת "מאפיינים פרטיים של תכונות המינים" שלהם תאימות נמוכה לתנאי הסביבה ומעלייה בשכיחות הופעת "מאפיינים פרטיים של תכונות המינים" שלהם תאימות גבוהה לתנאי הסביבה. מפאת יצר ההישרדות של הפרט, כל דור נוטה להעמיד יותר צאצאים מכפי שיכולים לשרוד, כאשר "המאפיינים הפרטיים" של תכונותיהם של חלק מהצאצאים יהיו תואמים יותר לתנאים שלתוכם ייוולדו ושל חלק תואמים פחות, כלומר, תואמים יותר לתנאים אחרים. תוך מספר דורות, כאשר מין ממשיך להישאר באותו אזור אקלום, שכיחות הופעת "המאפיינים הפרטיים" שלהם תאימות נמוכה לתנאי הסביבה, יורדת ביחס לשכיחות הופעת "המאפיינים הפרטיים" שלהם תאימות גבוהה לתנאי הסביבה. משום כך, ללהקה של פרושים בעלי מקור "קצר ורחב", לדוגמה, נולדים משמעותית פחות צאצאים בעלי מקור "ארוך וצר" מאשר ללהקה של פרושים בעלי מקור "ארוך וצר". לאחר תקופת חיים של מספר גדול יותר של דורות, העלייה בשכיחות הופעת "המאפיינים הפרטיים" שלהם תאימות גבוהה לתנאי הסביבה מובילה לידי הופעת "זן" או "גזע". אצלו שכיחות הופעת "המאפיינים הפרטיים" שלהם תאימות נמוכה לתנאי הסביבה כבר יורדת למינימום מסוים באופן קבוע. משום כך אצל בני-אדם, לדוגמה, לא נולדים תינוקות אפריקאים או אסייתיים להורים אירופאים.
 
ח. פעולתה של הברירה הטבעית היא אַפְשַרַת קיום המין בתנאים הגאוגרפיים השונים הקיימים על כדור הארץ. באזורים הסמוכים לקו המשווה, יימצאו בני-אדם בעלי עור עשיר בצבען, המספק הגנה טובה יותר מהקרינה האולטרה-סגולה. באזורים המרוחקים מקו המשווה, יימצאו בני-אדם בעלי עור דל בצבען. אילו עורם היה כהה, חדירת קרני השמש לא הייתה מספקת, ייצור ויטמין-D היה פוחת ועצמותיהם היו נחלשות.
 
ט. אופי וקצב השינוי בתנאי הסביבה משפיעים בהכרח על אופי וקצב השינוי ב"מאפיינים הפרטיים של תכונות המין" בשלושה תנאים: 1. קיומו של המין בצורת להקות (המייצגות זנים/גזעים). 2. קיומן של הלהקות על פני יריעת זמן העולה על תקופת חיים של דור או שניים. 3. ניעות הלהקות מאתר גאוגרפי לאתר גאוגרפי או שינוי בתנאי הסביבה באותו אתר גאוגרפי.
 
י. הבנת מנגנון ההסתגלות, או ברירת המותאמים ביותר לתנאי הסביבה, כרוכה בשלוש הנחות יסוד. הנחות יסוד אלה מן הראוי להדגים על תהליך ההסתגלות המפורסם ביותר במדעי החיים: "העש התעשייתי". במאה התשע עשרה, בהשפעת המהפכה התעשייתית, השחירו העצים באנגליה בשל הפיח שחיסל את החזזיות הלבנות שכיסו אותם. והינה נצפה כי העש שחי בסביבת עצים אלה, החליף את צבעו הטבעי מלבן (כצבע העצים טרם העלמות החזזיות הלבנות) לשחור (יחד עם העצים). על ידי כך העש למעשה הבטיח את התמדת קיומו העצמי כאוכלוסיה (ניתן גם לומר: "כמין באתר גאוגרפי נתון"), בתנאים שבהם קיימים במקביל גם טורפי העש, המזהים יחסית בקלות את העש על העצים השחורים בתנאי שצבעו לבן. שלושת הנחות היסוד הן: 1. רוב תכונות המין הן "רב-גניות". 2. עצים שאינם נוטים להתכסות בחזזיות לבנות, התקיימו באנגליה תמיד. לא כל זני העצים הגדלים באנגליה מכוסים בחזזיות לבנות. שכן, גם לחזזיות יש גנים (סימולטניות בקיום של כל תנאי הסביבה האפשריים ברמת כדור הארץ). 3. העש חי בכל האתרים תמיד (סימולטניות בקיום האוכלוסיות התת-מיניות בכל תנאי הסביבה). מה שמשתמע משלושת הנחות יסוד אלה הוא שגנים לצבע אפור בהיר, אפור כהה, שחור ולבן של העש התקיימו לפני המהפכה התעשייתית, המשיכו להתקיים בזמן המהפכה התעשייתית וממשיכים להתקיים כל כולם עד עצם היום הזה. באתרים עם עצים המכוסים בחזזיות לבנות, הגנים לצבע שחור של העש התקיימו אף הם (במיוחד אם מדובר בתכונה רב-גנית), פשוט בשיעור נמוך יחסית ו/או במצב הטרוזיגוטי. ההסתגלות של העש קרתה באחת משתי דרכים או תוך שילוב כלשהו בין שתיהן: 1. נדידת העש השחור מאתר של עצים שאינם נוטים להתכסות בחזזיות לבנות (או חזזיות בכלל) לאתר של עצים שנוטים להתכסות בחזזיות לבנות, אך שמשחירים בשל תהליך העלמות הכיסוי הזה. 2. עלייה בתדירות הופעת הגנים לצבע שחור בשרשרת הדורות ללא פלישת הגנים לצבע זה מבחוץ או, במילים אחרות, עלייה בשיעור הומוזיגוטים רצסיביים על חשבון הומוזיגוטים דומיננטיים והטרוזיגוטים. על עצים שנוטים להתכסות בחזזיות לבנות, יש למעשה הרבה הטרוזיגוטים והומוזיגוטים דומיננטיים (בהנחה והאלל לצבע לבן הוא דומיננטי). ואילו על העצים שאינם נוטים להתכסות בחזזיות לבנות, וכן על העצים שנוטים להתכסות בחזזיות לבנות אך שכתוצאה מזיהום אוויר איבדו את הכיסוי הזה, יש הרבה הומוזיגוטים רצסיביים, מעט הטרוזיגוטים ומעט מאוד הומוזיגוטים דומיננטיים. פתרון ההסתגלות ברוב המקרים בטבע הוא שילוב כלשהו בין שתי הדרכים. עד כאן בעניין "צבע העש" כתכונת מין "חד-גנית" או "דו-אללית הומולוגית" (בעלת מגוון אופני ביטוי קטן), שלצורך הדוגמה מוכתבת על ידי יחסי-דומיננטיות בין שני אללים אפשריים ברמת המין, אחד רצסיבי ואחד דומיננטי. אם "צבע העש" הוא תכונת מין "רב-גנית" (בעלת מגוון אופני ביטוי גדול), כלומר זוגות האללים ההומולוגיים C B A ו-D מכתיבים את צבע העש (לצורך הדוגמה לכל זוג שני אללים אפשריים ברמת המין, אחד רצסיבי ואחד דומיננטי), אזי המנעד המורפולוגי (או הפיזיולוגי במקרים אחרים), המושפע מאופי ומקצב השינוי בתנאי הסביבה, מתבטא לא בשינוי בשכיחויות גנוטיפים יחידניים אלא בשינוי בשכיחויות "קומבינציות של גנוטיפים" או "הגנוטיפים המורחבים של צבע העש" או "הגנוטיפים המלאים של צבע העש". קומבינציה 1: זוג-A הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי, זוג-B הומוזיגוט רצסיבי, זוג-C הומוזיגוט רצסיבי, זוג-D הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי=צבע אפור בהיר (דלמטיות לבנה). קומבינציה 2: זוג-A הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי, זוג-B הומוזיגוט רצסיבי, זוג-C הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי, זוג-D הומוזיגוט רצסיבי=צבע אפור כהה (דלמטיות שחורה). קומבינציה 3: זוג-A הומוזיגוט רצסיבי, זוג-B הומוזיגוט רצסיבי, זוג-C הומוזיגוט רצסיבי, זוג-D הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי=צבע לבן. קומבינציה 4: זוג-A הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי, זוג-B הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי, זוג-C הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי, זוג-D הומוזיגוט רצסיבי=צבע שחור. באתר של עצים בגוון אפור בהיר (דלמטיות לבנה), שכיחות קומבינציה 1 וקרובות אליה גבוהה, שכיחות קומבינציות 2 ו-3 וקרובות אליהן נמוכה ושכיחות קומבינציה 4 וקרובות אליה מאוד נמוכה. באתר של עצים בגוון אפור כהה (דלמטיות שחורה), שכיחות קומבינציה 2 וקרובות אליה גבוהה, שכיחות קומבינציות 1 ו-4 וקרובות אליהן נמוכה ושכיחות קומבינציה 3 וקרובות אליה מאוד נמוכה וכן הלאה.
 
יא. המופע של כל אחד מהצבעים, מתוך קשת הצבעים הפוטנציאלית של העש, אפשרי בכל האתרים. מה שמשתנה מאתר לאתר הוא קצב ההתפשטות של כל אחד מהצבעים באוכלוסיה. באתר של עצים שנוטים להתכסות בחזזיות לבנות אך שכתוצאה מזיהום אוויר איבדו את הכיסוי הזה, בעת העלייה במודעות לזיהום אוויר, כאשר העצים מתחילים להלבין בחזרה, לחץ הטריפה יגרום לכך שקצב ההתפשטות של הצבע לבן של העש יהיה נמוך ביחס לקצב ההתפשטות של הצבע אפור בהיר. אבל אם תהליך הלבנת העצים במלואו ישתווה למחזור חייו של העש פחות או יותר (תיאורטית), יופיע איזון בקצב ההתפשטות בין שני צבעי העש, שילווה בדילול מוגבר של האוכלוסיה.