בעולם המדע דן גראור נודע כנושא הדגל של "פרדיגמת צירוף המקרים" וכמקפיד הגדול ביותר, בכל הזמנים, על עשיית המחקר המדעי במסגרתה ולא אחרת. "פרדיגמת צירוף המקרים" אומרת שעל אף שהמוטציה התורשתית צומצמה מכזו שמחוללת איבר חדש בשלמותו ואף מין חדש בשלמותו לכזו שמחוללת גן בודד המשתלב בדיעבד בתוכנית האיבר החדש העתידי, תוך 24 שעות בזמן מלחמת העולם השניה, הדבר עדיין אינו שולל מצב דואלי של: 1. הצטברות מוטציות תורשתיות בשרשרת הדורות, ברמת האוכלוסיה ובתקופת חיים של מספר דורות, עד כדי הופעת איברים ומינים (אונטולוגיה). 2. הצבעת שינויים החלים בתפוצת גנוטיפים או קומבינציות של גנוטיפים, החולקים/חולקות ביטויים פנוטיפיים דומים או זהים, על אפשרות קיומן בפועל של סדרות של מוטציות תורשתיות שבדיעבד מציגות שינוי "רציף" או "מגמתי", במורפולוגיה או בפיזיולוגיה, עד כדי הופעת איברים ומינים (אפיסטמולוגיה). "פרדיגמת צירוף המקרים" קשורה בניאו-דרוויניזם בקשר בל יפרד ועל ידי כך מאמצת, בראש ובראשונה, את מה שנדחה על ידי המדע בתקופה שקדמה למלחמת העולם השניה: עקרון "המקריות המסודרת". על ידי אחיזת דן גראור ב"פרדיגמת צירוף המקרים" מזה ונוכח תדמיתו כ"מדען" הנצמד בקלה כבחמורה לקנון הלגיטימי של העיסוק במדע מזה, הוא מדעת או שלא מדעת, משלים את ישעיהו ליבוביץ', בזיקה למשמעות המושג "התפתחות". ליבוביץ': 1. רק "הפרט בעל התוכנית המכוונת את התפתחות" מתפתח. 2. מבחין בין "מדע" ל"מדע מחולל ציוויליזציה מטריאליסטית-דרוויניסטית" (נאציונל-מונותאיזם, פשיזם, קומוניזם, ליברליזם). גראור: 1. לא מבחין בין "מדע" ל"מדע מחולל ציוויליזציה מטריאליסטית-דרוויניסטית" (נאציונל-מונותאיזם, פשיזם, קומוניזם, ליברליזם). 2. מתנגד לייחוס "מאפיינים" כמו "מגמה", "תכלית", "מטרה" ו"כוונה" לכל תהליך של "התפתחות" שאינו של "הפרט בעל התוכנית המכוונת את התפתחות". התוצאה: אצל זה וזה אין "התפתחות" היכן שאין "מאפיינים של התפתחות". גראור יוצא בידיים ריקות, חרף תקוותו לא לצאת כך לאחר הפניה לעיסוק במדע בתקווה שיניח בהם משהו. ליבוביץ' לא יוצא בידיים ריקות, משום שמעולם לא אחזה בו התקווה שהעיסוק במדע יניח בהם משהו שהוא חַפַץ בו מבעוד מועד.